אני בריה גואמיס, בת 28 מזרזיר, בעלת תואר במתמטיקה וחינוך מיוחד מאוניברסיטת חיפה.
בכדי לממן הלימודים הייתי צריכה לעבוד בעבודות כפיים בכדי לעזור למשפחה שלי. אחרי הלימודים עבדתי בעבודות מזדמנות בחינוך כמו מורה במכון תיגבור לימודים, תיגבור תלמידים לבגרויות.
אחרי שסיימתי את לימודי התואר וקיבלתי תעודת הוראה, הבנתי שהמגזר הערבי/בדואי סובל מעודף מורות ולכן לא מצאתי תקן קבוע מערכת החינוך. חיפשתי עבודות אחרות שבהן אוכל להשתלב, אבל לצערי לא מצאתי כי אני גרה בכפר בפריפריה ויש מחסור של מקומות עבודה. עד שיום אחד קיבלתי את הפרסום על סמאנא מאחותי.
לקח לי זמן להרשם, חשבתי רבות וחששתי מהשתלבות בתחום ההי-טק. זה נראה לי תחום קשה להשתלב בו ולא עמדה לנגד עיני אף דוגמה מתוך הנשים במגזר.
התייעצתי עם אחי שלמד הנדסה בטכניון והוא הסביר לי שזה תחום שדורש השקעה רבה מאוד. החששות שלי לא נעלמו, להיפך, אבל לא התייאשתי. החלטתי לנסות להתקבל ולסלול את הדרך שלי לאט לאט. ואכן התקבלתי לקורס ההכשרה של סמאנא, והדברים התבהרו לאורך חודשי הקורס האינטסיביים. השקעתי בלימודים, נשארתי ללמוד עד שעות מאוחרות והאמנתי שיש לי היכולת והמוטיבציה להצליח. כך נפתחה לי ההזדמנות, תוך השלמת פערים לימודיים ופערי תרבות, עד שבסוף תקופת הלימודים יכולתי לגשת לראיונות עבודה, אותם עברתי בהצלחה, והשתלבתי בחברת הייטק גדולה. היום אני משולבת בהייטק ועובדת מההאב הטכנולוגי שלנו בזרזיר, בלב החברה הבדואית.
סמאנא מהווה עבורי, ועבור כל המורות בחברה שמחפשות עבודה, הזדמנות להשתלב בעבודה איכותית שהייתה בגדר חלום, אך הפכה למציאות בעזרת מוטיבציה והשקעה. היום אני יכולה להגיד שהצלחתי להגשים את החלום ולהיות בתוך העולם הזה. על בסיס הניסיון שלי, אני אומרת לכל מורה שרוצה להשתלב בהי-טק שזה אפשרי. אני מרגישה שאני מודל לחיקוי בכפר שלי והרבה מתעניינות ושואלות אותי וגם אני מוכנה להשקיע ולהסביר לדור הצעיר את החשיבות של המאמץ והשינוי הענק של השתלבות בעולם הזה של ההי-טק.
אני שמחה מאוד שאני מהמחזור הראשון שייסד את סמאנא לחברה הבדואית. וגאה שהגעתי לכאן.
